הגעתי לאירלנד בעקבות "האפר של אנג'לה" והתאהבתי

טיילתי בהרבה מקומות בעולם, עיני לא שבעו מהנופים עוצרי הנשימה בסלובניה וקרוטאיה, צבע המים המפתיע באגמים בסלובניה, האורות והזהב בפריז, סבר הפנים והחביבות בלונדון היפה, מפלי המים בשוויץ נופיה ואגמיה המרהיבים , איטליה עם הנופים המשכרים, עם הערים הגדולות והמפוארות ועם הכפרים הציוריים ועוד מקומות רבים ומופלאים, אך מעולם, מעולם לא התאהבתי במקום ומעולם לא הצטערתי כשעזבתי אותו כדי לחזור למדינתי שלי, מעולם לא חשבתי בעוזבי מקום בחו"ל שאני חייבת לחזור אליו ולראותו בשנית, שאני חייבת לכתוב עליו בבלוג שלי, אלה סממני ההתאהבות.

אירלנד ניכרת במרחביה הירוקים האין סופיים, נופי הרים ועמקים, אגמים ונהרות וצוקים הנשברים אל הים , אך לא ביפי הטבע התאהבתי אלא ביפי האירים, כבר כשכף רגלי  דרכה על אדמת אירלנד, עטפה אותי אוירת שלווה ורוגע, אויר נקי וצח, כתוצאה משמירה קפדנית על איכות הסביבה, הוסיף להרגשתי שקיבולת ראותי הכפילה את עצמה, פגשתי אירים שלווים ומחייכים, סבלנים עד כדי תמיהה לאדם שכמוני שבא ממדינה לחוצה. ראיתי במו עיני שיירת מכוניות שעצרה אחרי אוטובוס שפרק כארבעים אנשים שירדו לאיטם, אף מכונית לא צפרה, הבטתי בתדהמה בפני הנהגים, לטשתי עיניים לא מאמינות בכל נהג ונהג, אפילו צל של חוסר סבלנות לא ניכר בפניהם, במקרה אחר טיילנו דני ואני בעיירה בקילרני פגשנו משפחה שטיילה ברגל והם קראו לעברנו:
"What a lovely day" , כאילו שאנחנו חברים משכבר, נהגו של טרקטור שחלף על פנינו נפנף בידידות, באחד המקומות הגעתי לדלת מעבר כשמאחורי צועדת אירית, ילדה כבת שש הגיחה בריצה מעבר לדלת פתחה אותה בתנופה והמשיכה בריצתה, עיניה קלטו אותנו, נשים מבוגרות, מיד חזרה על עקבותיה על אף שנראתה ממהרת, ופתחה לכבודנו את הדלת, אני שבחתי את הקטנה והתרגשתי, האירית שהלכה אחרי הודתה לה אך בצורה של מעשה שהוא מובן מאליו, לי המחווה בכלל לא היה מובן מאליו.

בטיולנו לנו יומיים ב- B&B  יפהפה  בלילה ישבנו בחצר נהנים מהאויר ומהנוף, בעלת המקום ובתה שהיו אחרי יום עבודה מיגע בחוותם יצאו אלינו וארחו לנו חברה בשמחה אמיתית, אחרי כמה שניות נכנסו ויצאו עם כמה סוגי בירה, תה ואף הציעו עוגיות ועוגה שעליה הכריזו שהיא מאוד טעימה וכדאי לנו לטעום ממנה, היה לנו ברור שהיות שהמקום בתשלום גם התקרובת בתשלום, דניאל שאל מה המחיר והם הופתעו וצחקו ואמרו שהם מצטערים שאין להם אוכל נוסף להציע לנו, כשעזבנו את המקום הרגשתי במפתיע צביטה קטנה בלב שקיימת רק כשעוזבים מקום שנפשנו קשורה בו, והרי לא יכול להיות שנקשרתי למקום בו שהיתי שני לילות בלבד.

נקשרתי לטוב הלב, לאהבת הזולת, לרגיעה והשלווה, לאויר הצח ועודף החמצן המשכר באויר, לאוירה העוטפת והמלטפת, לחיוכים ולנדיבות השופעת, לאנשים באירלנד.

השפעת ניהול בלוג על ילדים

אחרי קורסים לניהול בלוג למבוגרים שקצרו הצלחה מרובה, החלטנו במידעטק נהריה לפתוח קורסים כאלה לילדים במסגרת פעילות הקיץ, והיות שזה כבר המחזור השני של קורס לניהול בלוג ילדים שאני מעבירה,  יש לי כבר פרספקטיבה מסוימת מתוך מעקב שלי ומתוך תגובות הוריהם, על השפעת הבלוג על הילדים, מעבר לזה ראיינתי בלוגרים צעירים  ואף התייעצתי עם אנשי חינוך מקצועיים .

ניהול בלוג מלמד את הילדים את נושא התקשורת, כיון שהבלוג מחייב אותם  לא רק לכתוב פוסטים, אלא גם להגיב וליצור אינטראקציה עם ילדים אחרים.

על ידי איטרקציה זו לומד הילד את נושא השיתוף, הבלוג הופך ליומן אישי של הילד בו הוא יכול לשתף חוויות ובעיות אישיות,  שיתוף שעשוי לתת לילד לגיטימציה לרגשותיו, תחושותיו ובעיותיו, והבנה שהוא לא היחיד בעולם עם בעיה מסוימת ויש עוד ילדים שעוברים בעיות/חוויות כמוהו, הבלוג מהווה מקום "לשפוך את הלב" ללא ביקורת, ללא מחסומים, ללא עכבות,  הילד יכול לעבור תהליך תרפויטי , להגיע להקלה מעצם הכתיבה עצמה- בתנאי שאנו דואגים כמובן להזהירו ולעקוב אחרי כתיבתו, כדי להמנע מחשיפת יתר של פרטים אישיים שמא יפלו לעיניים לא רצויות, רגשותיו הגלויים לנו ינחו אותנו כאשר יהיה צורך בהתערבות של ההורים, או אפילו גורמים מקצועיים רלוונטים.

הבלוג יכול לספק סובלימציה , כלי לעידון התנהגויות ודחפים בלתי רצויים, ילד עם זעם ואגרסיות יכול לפרוק את דחפיו בפוסט, ולשתף ברגשותיו ילדים אחרים.

הילד יודע שהוא לא כותב למגירה, שהוא נקרא ברשת ולכן הוא יקדיש מחשבה בטרם כתיבה , וכך כתיבתו בבלוג תעודד אותו לפתוח המחשבה וליצירתיות,  לשיפור השפה, לשכלול מיומנות הכתיבה, להגדלת אוצר המילים, להמנעות משגיאות כתיב, להעשרת השפה, ואף להרחבת אופקים עקב רצונו להעשיר את כתיבתו הגלויה לכל.

כדי לנהל את הבלוג יזדקק הילד למיומנויות ברשת אליהם יחשף  ואותם ילמד, מיומנויות הכרחיות למאה ה-21.

מתוך העובדה  שהילד מנהל בלוג, הוא ירגיש חשוב, ילמד לקבל אחריות ויפתח יכולת ניהול פרויקט, יכולות שיביאוהו להעצמה אישית, לחיזוק הביטחון העצמי, להגשמה עצמית.

ילד, תוך כדי כתיבתו, עשוי להגיע למטא-קוגניציה- מימנות חשיבה ברמה גבוהה עם יכולת לבקורת עצמית, גם עקב השקעתו בחשיבה וגם כתוצאה מתגובות הגולשים באתרו.

ילדים מופנמים עשויים תוך כדי התפתחות והעשרת הבלוג להגיע לפתיחות.

מעבר לכל זה ניהול בלוג הוא תחביב לעסוק בו בשעות הפנאי, תחביב שלפי עדות תלמידי הצעירים מעניק להם כוח עקב הרגשתם שהם משפיעים ברשת, נותן להם סיפוק מעצם אהבתם לספר, לשתף ולעזור.

אם בקורסים לניהול בלוג לילדים שאני מעבירה, אצליח לגרום אפילו לחלק קטן מההשפעות החיוביות  שציינתי למעלה, אשרי וטוב לי. וכמו שציינתי באחד הפוסטים הקודמים שלי אשרי שזכיתי לשתף וללמד.

 

 

העיניים האלה לא מניחות לי

היא נכנסה איתי למעלית שהובילה מהלובי במלון אל הקומה השישית, זקנה כפופה מאוד, נעזרת בהליכון ומלווה בעובדת זרה. מיד בהכנסה ראתה את בבואתה במראה, עיניה הישירו מבט לעיניה שבמראה, היא זהתה דמות מוכרת  ומיד החלה בשיחה חרישית ושלווה עם דמותה שבמראה, לא הצלחתי להסיר את מבטי מעיניה, העיניים היו רגועות, אוהבות, משתפות סוד, נינוחות, מאושרות, שום איבר בגופה מלבד הפה לא נע, לא הצלחתי להבחין אפילו במצמוץ בעיניה, חשתי בחוט סמוי, בלתי עביר, המקשר בין עיניה לעיניה שבמראה, התכווצתי בפינה, אין אפשרות לחתוך את החוט המקשר, הגענו לקומה השישית, המטפלת שלה נסתה להנחותה אל מחוץ למעלית קראה בקול  "סבתא, סבתא, סבתא…" והיא לא משה ממקומה ואמרה בקול איתן שלא תאם את גילה:
" לא תפרידו אותי עוד פעם ממנה " , המטפלת משכה ומשכה והתעצבנה ונאנחה… והיא התעקשה ואמרה בהחלטיות שקטה ומפתיעה : " אני לא זזה מפה בלעדיה " , המטפלת היתה קצרת רוח וחסרת אונים, אני נשנקתי, עיני הוצפו בדמעות, אי אפשר לעזור… המעלית נסגרה והם המשיכו איתי לקומה השביעית ואח"כ חזרו לשישית, לא ראיתי איך נותקה שוב ממי שכל כך אהבה, אם? אחות? שאולי נקרעה ממנה בידי מפלצות בשואה ונספתה .
העיניים האלה לא מניחות לי, העובדה שאי אפשר היה להסביר לה את המציאות מטריפה אותי, אפילו רגע אחד היא לא שדרה סבל, אבל כמה סבל טמון במה שקרה.

נכדי מצלמים, עורכים, מפיקים, שחקנים

אני ספרנית השנה תשע"ב

קורס לניהול בלוגים בהדרכתי

כחלק מהעשייה בספריה שלנו במידעטק נהריה עלה רעיון ייחודי שאני, אחת מצוות הספריה, אעביר קורס לבנייה וניהול בלוגים תוך כדי לימוד השימוש בכלים נלווים המצויים ברשת.
התלהבותי מהאינטרנט בעידן הדיגיטאלי בשילוב היכולות והמיומניות שרכשתי במסגרת קורסים שלקחתי במרכז הספר והספריות  גרמו לרעיון לרקום במהירות עור וגידים.

ההיענות היתה רבה, ניכר הצמא בקרב האוכלוסייה המבוגרת להבין את העולם הדיגיטאלי הזר להם.
נאלצנו להגדיר רף מיומנות במחשב, ולהתחיל את הקורס רק עם שלושה עשר משתתפים כדי שאוכל לתת תשומת לב פרטנית. לשאר המתעניינים החלטנו שניתן מענה בהמשך.

הקורס בן שנים עשר מפגשים ומתקיים פעם בשבוע שלוש שעות בכל מפגש כשהמתקשים זוכים לסיוע ממני מעבר לשעות הקורס. נכון לעכשיו אנחנו אחרי המפגש החמישי, כולם כבר מנהלים בלוגים וצריך לראות את הניצוץ בעיני המשתתפים  כדי להבין את מימדי הצלחתו של הקורס.

קשה לי לתאר במילים את השמחה וההתרגשות שאחזו בבלוגרים החדשים כשהבינו שהם בעצם בעלי אתר, ויכולים לנהל אותו ולכתוב בו כרצונם. חלקם החליטו לפרסם סיפורים או שירים באתרם, וחלקם מחוויותיהם. אחת מצאה בבלוג דרך לשתף ולספר על מחלתה, ושלוש מפרסמות עסקים קטנים שברשותן.

אח… איזה נחת יש לי.

אשרי שזכיתי לשתף וללמד.

ראיון לרשת ARD

בתאריך 06/10/10 יצרו איתי קשר  מהטלויזיה הגרמנית ARD , הם ערכו כתבה על נהריה תחת האיום מצפון, ורצו לשלב בכתבה סיפור מיוחד על פצוע ממלחמת לבנון השניה, אם חפשו פחד, יאוש, רחמים עצמיים, הם לא מצאו אותם בדני, כל משך הצילום התלהבו מאישיותו של דני, התאהבו בו… איך לא!

   כהכנה לראיון, לפני שנפגשנו, בקשו ממני הכתבים לספר מעט עלינו, לא הצלחתי להעביר במילים ספורות את מה שהם עומדים לפגוש, ומיד נזכרתי בכתבה על דני בבטאון  "התקווה", של ארגון נפגעי פעולות איבה , שנערכה ללא פגישה אלא רק דרך הבלוג, ושעליה ספרתי בפוסט שלי " מנפלאות הבלוג", מיד הפניתי אותם לבלוג שלי וגם הפעם עקבתי במונה הכניסות שלי אחרי קריאתם והייתי מרוצה.

   הנה שני קטעים מהראיון, הקשיבו ותבינו.

דני מתאר את הפציעה שלו במקום התרחשותה…מצמרר…

פייסבוק בספריה ציבורית

על הספריות הציבוריות בישראל להבין שפייסבוק כיום הוא  אחד מהאתרים הפופולאריים ביותר עם כ-2 מיליון משתמשים ישראלים. התפוצה הרחבה שלו מאפשרת למצוא בו את קהלי היעד המתאימים לעסקים ומטרות שונים, ולייצר בו פעילות שיווקית מוצלחת , ולכן הוא הכרחי גם לספריות ויכול להפוך לכלי שיווקי ויראלי עבורן כאשר המטרה היא לשווק את הספריה. רשתות חברתיות ושיתוף מידע נוסח פייסבוק הפכו להיות חלק משימושי האינטרנט הנפוצים עבור הגולשים. ובמקום בו הגולשים מבלים את שעותיהם במקום שבו הם מדברים, וחולקים מידע, שם כדאי להשתלב ולהיטמע. להגיע לאן שהם כבר ממילא נמצאים.

בדף האוהדים של ספריה ציבורית בפייסבוק צריכים להיות,

חדשות הספריה.

חידושים בספריה כמו למשל תהליך הארכת ספרים באתר הספריה.

שעות פתיחה , דרכי התקשרות ומיקום.

רשימת ספרים חדשים.

אירועים, הצגות ושעות סיפור. אירועים עתידיים וכן לספר עליהם ברגע אמת.

אנחנו נוהגים אף להביא אתרים מעניינים ורלוונטים, כמו אזהרות לגלישה בטוחה באינטרנט ביחוד בחופש הגדול ועוד.

ניהול שיחה עם האוהדים, לספק פלטפורמה למשתמשים להכיר אחד את השני וללמוד מה הספריה שלנו מציעה.

הפייסבוק לא אמור לשמש כעוד גישה למשאבי הספריה, הצלחתו תהיה אם ישמש ככלי מתווך בין הקוראים, לעזור לאוהדים לתקשר אחד עם השני.לעודד שיחה בין הקוראים ובינם לבין הספריה, כי את המאפיינים הרשומים מעלה אפשר למצוא גם באתר הספריה, אך תקשורת טובה בין הקוראים, ביחוד לא רשמית , אפשר לקיים רק במדיה חברתית נוסח פייסבוק, עקב היותו אתר מבוסס תוכן גולשים שיכולים לייצר את התכנים ולשתף עם גולשים אחרים, ובכך ליצור  קהילה מבוססת קשרים חברתיים, שמאפשרת לשתף חברים בתכנים מגוונים: עדכונים, תמונות, קטעי וידאו, קישורים, דיונים על ספרים, דיונים בנושאים רלוונטים שונים, חוויות מפעילויות בספריה, הערות ועוד.

ברומטר המסחר הצרכני Consumer commerce Barometer

מפרסמים ומשווקים יוכלו מעתה לבדוק שני פרמטרים שלא יכלו לבדוק עד כה, לאתר איזה אחוז מקהל היעד הצרכני שלהם מבצע סקר שוק באינטרנט לפני שהם רוכשים בפועל, ובעצם, לבדוק מה הסבירות  שצרכנים משתמשים באינטרנט כדי לבצע סקר ורכישה של מוצרים שונים. והפרמטר השני להעריך את התפקיד שמהווה הסקר המקוון  של הלקוח שהוא מבצע באינטרנט עד הרכישה בפועל, לעומת  שימוש וחיפוש במקורות מידע צרכניים אחרים  בין כל מיני מדינות, השוואה שאמורה  לסייע למפרסם להקצות את תקציב השיווק בצורה יעילה יותר.  בעבר כדי להבין את התנהגות הלקוח  היה צריך  או לאמוד, לשער,  או להשקיע משאבים רבים בעלויות גבוהות בהעסקת צד שלישי כדי להבין את התנהגות הצרכנים .

כיום את הפרמטרים האלה אפשר לבדוק בקלות הודות לכלי חדש שהשיקה גוגל ביוני 2010 בשיתוף עם ארגון לשכות הפרסום האינטראקטיבי  ברחבי אירופה

 The Interactive Advertising Bureau  – IAB ,
הכלי הוא ברומטר המסחר הצרכני

   (CCB – Consumer commerce Barometer)

      כלי אינטרנטי חינמי, שעושה שימוש בנתוני חברת המחקר הבינלאומית TNS   חברת טיילור נלסן סופרס היא חברה בריטית המספקת נתוני מדרגים ל-75 מדינות והיא מציעה נתוני רייטינג בחתכים שונים, ביניהם חתכים דמוגרפיים וחתכי גיל, באמצעות סקרים ומחקרים.

התאבדויות ב – Foxconn

ל-    Taiwan's Foxconn Technology Group     שבסיסה בטאיוואן יש שני מפעלים בסין, האחד באזור שן- ג'ן והשני בלונג-הואה, שניהם בדרום סין  מצפון להונג קונג. בשן-ג'ן ממוקם המפעל המהווה ספק מרכזי של  HP, דל, נוקיה נינטנדו מיקרוסופט, סיסקו,  מוטורולה, ,אמזון ואפל. הוא נמצא בתוך מתחם ענק, בשטח סגור הרמטית באזור מפעלים המייצרים מוצרים אלקטרוניים למותגים בינלאומיים, עובדי פוקסקון מונים כ-420,000 פועלים כ-300,000 פועלים בלונג-הואה ו-120,000 נוספים בשן-ג'ן. כדי להיכנס למתחם, חייבים לעבור אמצעי זיהוי קפדנים ביותר, מלבד החתמת כרטיס גם בדיקה ויזואלית עלי ידי שומרים, וסריקת טביעות אצבע. פוקסקון משתדלת למנוע מעובדיה לצאת מהמתחם המבוצר, היא מספקים לעובדים את כל צרכיהם היומיומיים, מעבר למזון ומעונות לילדים, מוצאים שם גם בנקים, סניפי דואר מגרשי כדורסל  מסעדות אולמות קולנוע, בתי חולים בריכות שחייה ומקומות בילוי נוספים. מניעת יציאת העובדים מהמתחם, מפחיתה סיכויי הדלפה על רכיבי מכשירי ה- iPad וה- iPhone ושאר מוצרי אפל המיוצרים שם טרם השקתם.

אפשר אולי היה לחשוב שמדובר במסגרת עבודה תומכת ומודרנית לעובדים, אולם לא כך הדבר תנאי ההעסקה במפעל קשים ביותר אינם עומדים בתקנים המינימליים. לעיתים נדרשים העובדים לעמוד במהלך העבודה במשך יום שלם ולעיתים אף במשך שמונה שעות רצופות ללא תזוזה יום עבודה בן עשר שעות הוא הנורמה הבסיסית והעובדים מחויבים לעבוד שעות נוספות לעיתים כ-80 שעות נוספות מדי חודש. ( חוקי העבודה המקומיים מתירים רק 36 שעות נוספות בחודש) על העובדים בפסי הייצור הפועלים בקצב מהיר מדי, מוטלת עבודה סיזיפית בלתי פוסקת, שמאלצת אותם לעבוד שעות רבות מעבר לשעות העבודה שלהם כדי לעמוד במכסות הייצור . השכר זעום המשכורת הבסיסית של עובד בפוקסקון נמוכה מאוד ועומדת על כ-900 יואן לחודש, שהם כ-500 שקלים כ- 131$ לחודש. הפסקות האוכל קצרות מדי והאוכל גרוע. ניצול והתעללות של מנהלי העבודה במשך שעות עבודה הפכו לדבר שבשגרה היחס אל הפועלים דומה ליחס במשטר צבאי בגלל סגנון ניהול אוטוקראטי שכולל התערבות גם בחייהם הפרטיים מחוץ לשעות העבודה , העובדים המתגוררים במפעל לנים בחדרים קטנטנים וצפופים . המאכלסים כ-12 עובדים בכל חדר , נאסר עליהם לדבר ביניהם כל תקשורת במפעל אסורה העובדים אינם מכירים זה את זה, ובהעדר חיי קהילה אין להם דרך לפרוק מתח ולקבל תמיכה מהסביבה . רבע מהעובדים במפעל לא מקבלים באופן סדיר אפילו את יום החופש השבועי שלהם.  העובדים סיפרו שהם מקנאים בעובדים חולים – כי זו הדרך היחידה לקבל יום מנוחה. עובד אחר סיפר שהוא אוהב להפיל חפצים – כי אחרי שמונה שעות של עבודה בעמידה, התכופפות היא סוג של מנוחה. התוצאה היא, לעיתים קרובות, התאבדות או ניסיון התאבדות. הלחץ במפעלים קשה ונותן את אותותיו על העובדים, בניגוד מוחלט לפירמידת הצרכים של מאסלו לא ניתן לעובדים אפילו לא פרמטר אחד, לא צרכים פיזיולוגים בסיסיים, לא בטחון בקיום הפיזי, לא הרגשת שייכות, לא כבוד, הערכה או כל תחושת השגיות, ובטח לא מימוש עצמי.