• ארכיון

  • קטגוריות

  • Blog Stats

    • 7,814 hits
  • try{ clicky.init(18274); }catch(e){}

    Performancing Metrics

  • wordpress blog stats

התאבדויות ב – Foxconn

ל-    Taiwan's Foxconn Technology Group     שבסיסה בטאיוואן יש שני מפעלים בסין, האחד באזור שן- ג'ן והשני בלונג-הואה, שניהם בדרום סין  מצפון להונג קונג. בשן-ג'ן ממוקם המפעל המהווה ספק מרכזי של  HP, דל, נוקיה נינטנדו מיקרוסופט, סיסקו,  מוטורולה, ,אמזון ואפל. הוא נמצא בתוך מתחם ענק, בשטח סגור הרמטית באזור מפעלים המייצרים מוצרים אלקטרוניים למותגים בינלאומיים, עובדי פוקסקון מונים כ-420,000 פועלים כ-300,000 פועלים בלונג-הואה ו-120,000 נוספים בשן-ג'ן. כדי להיכנס למתחם, חייבים לעבור אמצעי זיהוי קפדנים ביותר, מלבד החתמת כרטיס גם בדיקה ויזואלית עלי ידי שומרים, וסריקת טביעות אצבע. פוקסקון משתדלת למנוע מעובדיה לצאת מהמתחם המבוצר, היא מספקים לעובדים את כל צרכיהם היומיומיים, מעבר למזון ומעונות לילדים, מוצאים שם גם בנקים, סניפי דואר מגרשי כדורסל  מסעדות אולמות קולנוע, בתי חולים בריכות שחייה ומקומות בילוי נוספים. מניעת יציאת העובדים מהמתחם, מפחיתה סיכויי הדלפה על רכיבי מכשירי ה- iPad וה- iPhone ושאר מוצרי אפל המיוצרים שם טרם השקתם.

אפשר אולי היה לחשוב שמדובר במסגרת עבודה תומכת ומודרנית לעובדים, אולם לא כך הדבר תנאי ההעסקה במפעל קשים ביותר אינם עומדים בתקנים המינימליים. לעיתים נדרשים העובדים לעמוד במהלך העבודה במשך יום שלם ולעיתים אף במשך שמונה שעות רצופות ללא תזוזה יום עבודה בן עשר שעות הוא הנורמה הבסיסית והעובדים מחויבים לעבוד שעות נוספות לעיתים כ-80 שעות נוספות מדי חודש. ( חוקי העבודה המקומיים מתירים רק 36 שעות נוספות בחודש) על העובדים בפסי הייצור הפועלים בקצב מהיר מדי, מוטלת עבודה סיזיפית בלתי פוסקת, שמאלצת אותם לעבוד שעות רבות מעבר לשעות העבודה שלהם כדי לעמוד במכסות הייצור . השכר זעום המשכורת הבסיסית של עובד בפוקסקון נמוכה מאוד ועומדת על כ-900 יואן לחודש, שהם כ-500 שקלים כ- 131$ לחודש. הפסקות האוכל קצרות מדי והאוכל גרוע. ניצול והתעללות של מנהלי העבודה במשך שעות עבודה הפכו לדבר שבשגרה היחס אל הפועלים דומה ליחס במשטר צבאי בגלל סגנון ניהול אוטוקראטי שכולל התערבות גם בחייהם הפרטיים מחוץ לשעות העבודה , העובדים המתגוררים במפעל לנים בחדרים קטנטנים וצפופים . המאכלסים כ-12 עובדים בכל חדר , נאסר עליהם לדבר ביניהם כל תקשורת במפעל אסורה העובדים אינם מכירים זה את זה, ובהעדר חיי קהילה אין להם דרך לפרוק מתח ולקבל תמיכה מהסביבה . רבע מהעובדים במפעל לא מקבלים באופן סדיר אפילו את יום החופש השבועי שלהם.  העובדים סיפרו שהם מקנאים בעובדים חולים – כי זו הדרך היחידה לקבל יום מנוחה. עובד אחר סיפר שהוא אוהב להפיל חפצים – כי אחרי שמונה שעות של עבודה בעמידה, התכופפות היא סוג של מנוחה. התוצאה היא, לעיתים קרובות, התאבדות או ניסיון התאבדות. הלחץ במפעלים קשה ונותן את אותותיו על העובדים, בניגוד מוחלט לפירמידת הצרכים של מאסלו לא ניתן לעובדים אפילו לא פרמטר אחד, לא צרכים פיזיולוגים בסיסיים, לא בטחון בקיום הפיזי, לא הרגשת שייכות, לא כבוד, הערכה או כל תחושת השגיות, ובטח לא מימוש עצמי. להמשיך לקרוא