לאט לאט אנחנו יכולים לשים V על פעילויות שדניאל יכול לחזור אליהם, לפחות חלקית. דני נהג לפני הפציעה להתנייד בנהריה רק עם אופניים ( כמו נהרייני קלאסי ) לפני שבועות אחדים הוא הופיע בוקר אחד לספריה רכוב על גבי אופניים. נבהלתי בהתחלה, אך על אף החרדה שעדיין מלווה אותי , אני מלאת גאוה. לא פשוט לדווש עם פרוטזה.
עניין נוסף שנשאר פתוח מאז הפציעה הוא הנסיעה לחו"ל, כפי שכתבתי באחד מהפוסטים הקודמים, היינו אמורים לטוס לקרואטיה וסלובניה כשדני נפצע, לאחר התלבטויות לא מעטות החלטנו לממש את הנסיעה, והנה אנחנו אחרי הטיול.
דני העפיל גבהים וירד ירידות קשות, כמעט ולא חשו את קשייו. איזה אושר!!! כל-כך נהניינו, ההנאה היתה כפולה – גם מעצם הטיול וגם מעצם היכולות שדני הפגין.
תראו איזה נופים מהממים בסלובניה
Filed under: מלחמת לבנון השניה, משפחת הנכה, נכי פעולות איבה, נפגעי פעולות איבה, קרואטיה וסלובניה | Tagged: מלחמת לבנון השניה, משפחת הנכה, נכי פעולות איבה, נפגעי פעולות איבה, קרואטיה וסלובניה | 11 Comments »