• ארכיון

  • קטגוריות

  • Blog Stats

    • 7,814 hits
  • try{ clicky.init(18274); }catch(e){}

    Performancing Metrics

  • wordpress blog stats

פייסבוק בספריה ציבורית

על הספריות הציבוריות בישראל להבין שפייסבוק כיום הוא  אחד מהאתרים הפופולאריים ביותר עם כ-2 מיליון משתמשים ישראלים. התפוצה הרחבה שלו מאפשרת למצוא בו את קהלי היעד המתאימים לעסקים ומטרות שונים, ולייצר בו פעילות שיווקית מוצלחת , ולכן הוא הכרחי גם לספריות ויכול להפוך לכלי שיווקי ויראלי עבורן כאשר המטרה היא לשווק את הספריה. רשתות חברתיות ושיתוף מידע נוסח פייסבוק הפכו להיות חלק משימושי האינטרנט הנפוצים עבור הגולשים. ובמקום בו הגולשים מבלים את שעותיהם במקום שבו הם מדברים, וחולקים מידע, שם כדאי להשתלב ולהיטמע. להגיע לאן שהם כבר ממילא נמצאים.

בדף האוהדים של ספריה ציבורית בפייסבוק צריכים להיות,

חדשות הספריה.

חידושים בספריה כמו למשל תהליך הארכת ספרים באתר הספריה.

שעות פתיחה , דרכי התקשרות ומיקום.

רשימת ספרים חדשים.

אירועים, הצגות ושעות סיפור. אירועים עתידיים וכן לספר עליהם ברגע אמת.

אנחנו נוהגים אף להביא אתרים מעניינים ורלוונטים, כמו אזהרות לגלישה בטוחה באינטרנט ביחוד בחופש הגדול ועוד.

ניהול שיחה עם האוהדים, לספק פלטפורמה למשתמשים להכיר אחד את השני וללמוד מה הספריה שלנו מציעה.

הפייסבוק לא אמור לשמש כעוד גישה למשאבי הספריה, הצלחתו תהיה אם ישמש ככלי מתווך בין הקוראים, לעזור לאוהדים לתקשר אחד עם השני.לעודד שיחה בין הקוראים ובינם לבין הספריה, כי את המאפיינים הרשומים מעלה אפשר למצוא גם באתר הספריה, אך תקשורת טובה בין הקוראים, ביחוד לא רשמית , אפשר לקיים רק במדיה חברתית נוסח פייסבוק, עקב היותו אתר מבוסס תוכן גולשים שיכולים לייצר את התכנים ולשתף עם גולשים אחרים, ובכך ליצור  קהילה מבוססת קשרים חברתיים, שמאפשרת לשתף חברים בתכנים מגוונים: עדכונים, תמונות, קטעי וידאו, קישורים, דיונים על ספרים, דיונים בנושאים רלוונטים שונים, חוויות מפעילויות בספריה, הערות ועוד.

   כדי שדף האוהדים יצליח חייבים לדאוג שהקיר יהיה פעיל על בסיס יומי. צריך לבנות מערכת יחסים עם האוהדים וכמו כל מערכת יחסים, יש לתחזק אותה באופן שוטף על מנת שהיא תעבוד ולבדוק איזה שירות נוסף אנחנו יכולים לתת דרך הפייסבוק, וכמה הוא יהיה יעיל טוב ומושך עבור קהל משתמשי הפייסבוק שלנו מקרב הקוראים, בסופו של דבר אנו חפצים להגדיל את מספר האוהדים בדף האוהדים שלנו , כי רק בכך נמדדת הצלחתו.

נשכיל לעשות אם נבנה שירותים בפייסבוק שיהיו באינטראקציה עם שימושי המחשב של קהל היעד שלנו. צריך להשתלב עם האוהדים, ליצור תוכן יצירתי, קומוניקציה דו צדדית, לוח תמונות ווידאו  פעילים, ושיחות לא רשמיות ונעימות  גם בצ'אט שיתאימו למדיה  ושיקרבו בין הקוראים לבין צוות הספריה. חשוב למשוך מעריצים, להעלות תמונות מאירועים בספריה תוך הקפדת טשטוש פני הילדים שהוריהם לא נתנו את הסכמתם להיחשף בפייסבוק. כדאי גם אולי להוסיף מדי פעם שירים או מילים של שירים שבאופנה, ביחוד בקרב הצעירים. צריך אולי לשקול, וידאו או משחקים ויראליים שישותפו ויפוצו במהירות רבה, אך ישמרו על רמה מסוימת.

   אני נוהגת לכתוב על הקיר בדף האוהדים של הספריה שלנו "מידעטק נהריה" , פתגמי הומור שיגרמו לאנשים לחייך בבוקר, אני נמנעת מפתגמים בוטים ואלימים או מלגלגים. למשל "את… את לא יכולה לזרוק אותי! אני משתמש בשם שלך בשביל כל הסיסמאות! מה בדיוק אני אמור לעשות עכשיו?! "- ג'סטין סימוני, או " כוח הוא היכולת לשבור חטיף שוקולד לארבעה חלקים עם הידיים בלבד – ואז לאכול רק חלק אחד."- דורותי פארקר.  מדי בוקר אני נוהגת לכתוב מה קרה היום לפני… שנים  על אירועים פיקנטיים שאירעו היום לפני…ומצרפת קובץ לתיאור האירוע. אני משתדלת להימנע  מאזכור מלחמות והרוגים, פיגועים, שפיכות דמים, מהפכות וכו'. כותבת על המצאות, עדיף ישנות מאוד עם טעם של נוסטלגיה כי אנשים מלאים בסיפורי אלימות וצער ביומיום, וישמחו יותר לראות בבוקרו של יום שהיום לפני…שנים "קפטן פייר בושר מצבא צרפת מוצא בכפר רוזטה שבמצרים את אבן הרוזטה" , אירועים שמרחיבים את הידע שלהם. או משהו כמו " נרשם פטנט על מגהץ קיטור על ידי הדון הופמן ",  אירועים על מידע מעניין נוסטלגי וחסר אלימות.

   אנו נוהגים לדווח בדף על הפעילויות המגוונות בספריה, וכן על מצב רוח רגעי בספריה. כמו למשל :" כרגע במרפסת המידעטק זוג סיקסקים מגנים בחירוף נפש על גוזלם, בכוחות משותפים של קוראת בספריה ושל ספרנית חילצנו את הגוזל מבור של מרזב והבאנו אותו להורים התוקפניים אך המאושרים, לגוזל שלום. ההתרגשות רבה!!!  "(יום 12 יולי‏ בשעה 11:11‏) . או:" צחוק מתגלגל עולה מהמפגש עם הסופר אורי פינק." (יום 13 יוני‏ בשעה 18:13‏).  אנחנו נוהגים לענות לילדים בדף ולא לתקן או להעיר על שגיאות כתיב, לענות בגובה העיניים גם לשטויות ולא למחוק אלא רק חלילה קללות.(לשמחתנו לא נחשפנו לזה עד כה). תמיד קיימת אצלנו התלבטות כאשר אנשים מעלים פרסומות פרטיות שלהם, האם למחוק במחיר הפסד של אוהד, או להשאיר את הפרסומת כמות שהיא,  מה גם שלעיתים היא מועלית על ידי גולש שאינו תושב העיר. אמנם דף הפייסבוק שלנו, של "מידעטק נהריה" עדיין צעיר מאוד, רק בן ארבעה וחצי חודשים (נולד במרץ 2010) אך אני כבר מצפה מאוד ליותר אוהדים, וליותר תגובות מקהל הקוראים. חסרה לי קומוניקציה דו צדדית, אינני רוצה להסתפק רק בלייקים, לצערי, עדיין לא הצלחתי נכון לעכשיו להעיר את  כלל האוהדים. בנוסף, לא רבים מתושבי נהריה רשומים לפייסבוק שלנו, כאשר אני מעניינת קוראים מתברר לי שלרבים אין בכלל חשבון בפייסבוק בגלל רתיעה ממנו. עם זאת אני אופטימית מאוד ומצפה בעתיד הקרוב להשתפרות משמעותית.   

  לסיכום, המגמה בפתיחת דף אוהדים היא להתחבב על אוהדינו, להיכנס לבתיהם דרך המחשב, להזכיר אותנו בכל פעם שהם נכנסים לפייסבוק, ולקוות כל הזמן להגדלת קהל האוהדים, כדי לשווק את הספריה. הספריות הציבוריות חייבות כיום כדי לזרום עם הקדמה לפתוח דף אוהדים בפייסבוק, לידע בדבקות על קיומו  בכל פרסום שלהן, באתר הספריה וכו'. לשים לב להתחייב לדף פעיל ומעודכן או שהכלי הזה לא יהיה מוצלח, ברור שהדף יהיה מוצלח יותר ככלי שיווקי בספריות עם פעילויות רבות יותר, יחד עם זאת ספריות צריכות להיות ערניות לרשת החברתית הבאה אם תתפשט ולהתחבר מיידית לכלי הבא שיתפשט בין קוראיה, בלי להצר על המלאכה הרבה שנעשתה בכלי הנוכחי.

 תודה לירדנה נפתלי שיעצה לי לכתוב על הנושא הזה.

 

22 תגובות

  1. תודה לך אילנה על פוסט חשוב ומעורר חשיבה.
    אין ספק, אתן שם, בנהריה, אינכן שוקטות….
    אני מסכימה עם הגישה המודרנית שלך, אבל… האם דף האוהדים בפייסבוק אמור להחליף את אתר הספריה? שתינו מסכימות שהתשובה שלילית. כאן עולה סוגיית התחזוקה. כל כך הרבה כלים שיווקיים: אתר הספריה, מיילים לקוראים, newsletter, twitter, וגם פייסבוק…אלה אמצעים מעולים אבל רבים. האם זהו העיסוק היחידי והעיקרי שלך בספרייה? האם הספרייה משקיעה, מבחינת כח-אדם, באדם אחד שמקדיש שעות ביום על תחזוקת כל הכלים הללו? הרי לא די בהזנת תכנים. צריך לבדוק כל יום אם יש תנועה בקבוצה, אם יש דו-שיח, אם יש שאלות ובכלל…
    איזה כלי, לדעתך, יותר פעיל ובאיזה מהם רצוי להשקיע זמן.
    אני בטוחה שקבוצה בפייסבוק עשויה לעודד זיקה בין הקוראים לבין הספרייה, אני כבר לא בטוחה מה צריך לבוא על חשבון מה…
    תודה על הפוסט. ד"ש לירדנה
    🙂

    • וכדי שהקוראים לא יתבלבלו..
      המגיבה הראשונה היא אילנה שקולניק מ"כותר ראשון" בראשון-לציון, ולא הכותבת…

    • היי אילנה,
      הדף בפייסבוק איננו העיסוק היחידי שלי, כלל לא, אני ספרנית במחלקת עיון מבוגרים,שם העבודה כוללת תחזוקה, סידור, הכנסת תארנים, וכמובן ביעץ ועוד… לעיתים אני מעדכנת את הדף מהבית, קוראת ועונה, בספריה ובבית הדף פתוח כל הזמן ואני בודקת, אני ממש מחוברת אליו. יש לנו גם טוויטר, אלא ששם אין לנו כמעט תנועה, אנחנו עוקבים ונעקבים שם ע"י גופים ואנשים מובילים, אבל הקהל שלנו לא מכיר את הכלי הזה כלל.
      בהמשך עם כל מיני פעילויות, ננסה למשוך אנשים לשתי המדיות האלה.

  2. אכן, דברים מעניינים נעשים בספרייתכם בנהריה. מצטרפת ללבטיה של אילנה מספריית "כותר ראשון" ואני חושבת שדף הבית של הספריה הולך ונהיה פחות ופחות רלבנטי….ויש להשקיע משאבים דווקא ברשתות הפופולאריות

  3. היי פנינה,
    אני דווקא ציינתי בפוסט שיש הבדל בין אתר הספריה ובין הפייסבוק, ואין הפייסבוק מחליף אותו. הפייסבוק בא להתדפק על דלתות הגולשים ולהזכיר להם את הספריה ואחד את השני , אנחנו שמים בפייסבוק קישורים לאתר, שם מפורטים אירועים וכו'. באתר יש אופציות סטאטיות שהגולש רואה מיד והאירועים המתחדשים והאינפורמציה הנדרשת לו, זמינים וידידותיים, שלא כמו האתר, פייסבוק בנוי ברובו כמו בלוג, והודעה ששמתי עכשיו תדחק למטה עם ההודעה החדשה .

  4. שלום אילנה,
    כתבת פוסט מעניין וחשוב וכל הכבוד לספרייה שלכם.
    בכל זאת גם אני מצטרפת לשאלות ולהתלבטויות של אילנה מכותר ראשון. בעיקר בכל מה שקשור להשקעת זמן וכוח אדם. לדעתי זה יפה שאת עושה את הדברים מהבית, אבל זה לא צריך להיות ככה. את לא אמורה לתת מזמנך הפרטי לעבודה אם לא מתגמלים אותך על זה. במיוחד שמדובר בעיסוק שגוזל זמן רב שבא על חשבון העיסוקים הפרטיים שלך.
    אני מאד רוצה להכניס את הספרייה שלי לעידן הווב 2.0 אבל אני יודעת שאין לי זמן לזה. כל עוד הנהלת המוסד לא מכיר בחשיבות העניין ולא מקצה משאבים לפרוייקטים כאלה, אלא להפך מקצץ בכוח אדם בספרייה, לא נראה לי נכון להוסיף לספרנים עבודה. גם ככה המשכורות שלנו נמוכות, אז עוד לעבוד חינם?

  5. האמת, אני מאוד אוהבת את דף הפייסבוק שלנו ואת ההתעסקות איתו, בכלל כל מה שקשור לאינטרנט אהוב עלי. אך בהחלט נכון בעיית כוח האדם מאוד כואבת ומאוד בעייתית וחבל שכך.

  6. אילנה יקרה , אני מצטרפת לחברותי בהתלבטויות …
    גם אני אוהבת כל מה שקשור לאינטרנט , ובכל זאת להעמיס על עצמנו עוד ועוד עבודה , כשגם ככה אנחנו בקושי עומדות בעומס … נראה לי לא הגיוני .
    דבר נוסף : וזאת דעתי האישית בלבד 🙂 … אני עוד לא הפנמתי את פייסבוק … כבר דיברנו על זה פעם … אני לא בטוחה שאני רוצה להביא את הספריה שלי – למקום הזה …
    חייבת לציין , כפי שאני עושה בכל הזדמנות – הקוראים שלי מגיעים לספרייה בהמוניהם . אני לא צריכה "למשוך" אנשים לספריה . הספריה שלנו חשובה לפחות כמו המרפאה … אני לא אומרת בנק , כי היום הרבה אנשים עושים כבר את כל מה שקשור לבנק – באינטרנט .
    לפעמים נדמה לי שבעידן שלנו מנסים להפוך את הספריה למשהו שהיא לא , ואני לא בטוחה שיש צורך בכך .
    לצערי אני כנראה בדעת מיעוט .

  7. היי שרה,
    נכון, יש באמת חשש של העמסת יתר, ובאמת כדי לתפעל מדיה חברתית חייבים להתמיד ולא להרפות.
    וכמו שאת אומרת גם ככה קשה לעמוד בעומס וזו באמת התלבטות מוצדקת.
    לגבי משיכת אנשים לספריה: גם אצלנו הקוראים מגיעים בהמוניהם, ואני הקמתי את הפייסבוק יותר כדי לחבר ביניהם וליצור קהילה מבוססת קשרים חברתיים, שמאפשרת לשמוע את קוראינו גם ברובד אחר. בינתיים אנחנו עוד צעירים , אם אצליח להגשים את מטרתי? ימים יגידו.

  8. שלום לאילנה (נהריה), אילנה (ראשל"צ), ירדנה, ביילע, שרה, פנינה וכל שאר תלמידותיי (שעלו מזמן על רבן…!):
    ראשית, כייף גדול לקרוא את הפוסט ובהמשך, גם את הדיון שהתפתח. תענוג אמיתי.
    ברשותכן, אני רוצה להציע קונטקסט יותר רחב וכולל ואני מאמין שלכך אילנה (נהריה) התכוונה בפוסט שלה:
    ארגונים ועסקים בעולם ובארץ – בתוך כך, גם כאלה הפועלים עד היום בשיטות 'מסורתיות' – מבינים כי האתגר המרכזי שלהם הוא להוביל את השוק בו הם פועלים. לכן, ארגונים כאלה מחפשים כל העת שיטות לאַתֵּר ולצרף לקוחות חדשים – מצד אחד, לשמר לקוחות קיימים – מצד שני, והעיקר – לפנות לקהלים שיהוו מנועי צמיחה לעתיד, לשנים רבות ככל שניתן.
    מנועי צמיחה אלו נמצאים כיום בקרב צעירים: תלמידים, סטודנטים, אנשים צעירים, זוגות צעירים, עובדים בתחילת הקריירה המקצועית והאישית שלהם ועוד.
    משום שקהלים אלו "חיים" באופן טבעי בסביבה של "רשתות חברתיות" ואתרי אינטרנט התומכים ב "רשתות חברתיות" (כגון בלוגים, טוויטר, פייסבוק, יוטיוב, ועוד), הרי שהארגונים מבינים שהם חייבים להיות נוכחים בסביבות אלו – אם חַפֵצֵי עתיד הם.
    ולכן – השאלה איננה אם לעדכן את הדף מהבית או לא, מתי לעשות זאת, האם לעשות זאת – השאלה האמיתית היא כיצד לרתום את כל הספרנים והמידענים בארץ להקים, לתחזק ולקיים רשתות חברתיות בכל העוצמה הנדרשת.
    זה אינו דיון תיאורטי, אלא אסטרטגיה מעשית: אם בית חולים מאיר הקים בלוג (http://medicalblog.co.il), אם למנכ"לית בנק לאומי יש בלוג (http://www.leumiblog.co.il/author/galiamaor), אם לאוניברסיטה העברית יש נוכחות מקוונת בכל המדיה החדשים (http://huji.ac.il ראו למעלה משמאל) וכהנה וכהנה, אז התשובה ברורה.
    אם אתן חשות תחושה של עומס יתר – ברוכות הבאות! זה כלום לעומת ההמשך… 🙂
    בהצלחה!

  9. היי יגאל,
    תודה על ההסבר. המבט צריך להיות, כדבריך, אל העתיד. וכדבריך משפט המפתח הוא "לרתום את כל הספרנים והמידענים בארץ להקים, לתחזק ולקיים רשתות חברתיות בכל העוצמה הנדרשת."
    תודה רבה.

  10. בשמחה רבה!
    בהצלחה

  11. יגאל, הכל טוב ויפה ובאופן תיאורטי אני מסכימה איתך לגמרי, אבל למה שזה יבוא על חשבון הזמן הפרטי של הספרנים?
    מי שצריך לשכנע זה לא הספרנים, אנחנו מספיק משוכנעים בחשיבות הדבר, במיוחד התלמידות שלך, מי שצריך לשכנע אלה הגורמים שמתקצבים את הספריות. כאשר מקצצים בכוח אדם בצורה אכזרית ואין מספיק כוח אדם לעשות את העבודה השוטפת ולתת יעץ כמו שצריך מאיפה יהיה לנו זמן למטלות נוספות גוזלות זמן כמו רשתות חברתיות?
    אני מצטערת אם אני משביתה שמחה, אבל אני מרגישה תסכול רב מההתייחסות של הנהלת המוסדות לספרנים ונמאס לי להרגיש פראייר.

  12. אין לי טענה לספרנים ולמידענים. אני מכיר ומודע למציאות בארגונים.
    אכן, לא כל הארגונים מבינים עדיין את החשיבות שברתימת יישומי מדיה חברתית. זה תהליך שאורך זמן וצורך זמן ויש אפילו הרהור האם הדבר אפקטיבי.
    עם זאת, עדיף לפרוץ דרך, מאשר לחכות שמישהו אחר יפרוץ אותה בשבילך – וזאת לדעתי, החלטה שכדאי לשקול.
    כל טוב

  13. […] שקולניק בקל כתבה השבוע על פייסבוק וספריות ציבוריות. על הספריות הציבוריות בישראל להבין שפייסבוק כיום הוא […]

  14. הבעיה הגדולה כיום של רוב ארגוני החינוך והספריות באינטרנט הוא חוסר תקציב ולפטפורמות טכנולוגיות ישנות ומפולגות. ברוב המקרים ברשתות תיכונים ובתי ספר טכנולוגים ככל שיהיו הבעיה נובעת מצוותים שעובדים על טכנולוגיות ישנות יותר כמו CMS וMOSS אשר פותרות את צרכי האבטחה של הארגון מצד אחד אך משאירות אותו מאחור מבחינת היכולת שלו להתפתח בשלב מאוחר יותר.

    בעיה נוספת היא בעיקר העובדה שהעולם התקדם מאוד ואין החשה מיידית של התקציבים המרכזיים לכיוון האינטרנט. במצב כזה רוב הגופים יאלצו לאלתר בעזרת פייסבוק, טוויטר ונינג כדי לתת פתרונות ווב 2.0 מתקדמים לציבור מבקריהם.

    הפספוס הכל כך משמעותי כאן הוא שבעוד זה מאוד נחמד לראות שיש מעריצים לספריה מסוימת או לגוף חינוכי מסוים וכמו כן למצוא אותם בטוויטר כמנויים אך הדבר רחוק מאוד (במיוחד בפייסבוק) מלגרום להם לבקר באתר הספריה ולעשות בו שימוש אמיתי בזמן התכוננות למבחן או איסוף חומרים לצרכי מחקר כזה או אחר.

    משום שבסופו של דבר הפלטפורמות עליהם בנוי אתר הספריה בדרך כלל ישנות ולא מתאימות לצרכים של המשתמש המתקדם יותר של היום.

    ולכן כל הפעילות החיצונית הזו לעולם לא תוכל להחיות את הספריה בצורה מעשית, אלא רק פתרון טכנולוגי כולל שיהפוך את הפונקציונליות של אתר הספריה להרבה יותר מועיל ואיכותי.

    פונקציות כמו החלפת רשמים, שמירה ציטוטים באיזור אישי, פתיחת ספריות נושא אישיות והצמדת מסמכים מתוך הספריה אליהם, רשימת ספרים לאיסוף פיזי , יכולת תיוג קטעים מסוימים ויצירת אינטראקציה חברתית סביבם ועוד…

    חייבת ליפול כאן הבנה משמעותית שככל שהזמן עובר אנשים יעברו לעשות את המחקרים שלהם בעזרת גוגל וזה אומר שלא יהיה צורך בקיום אתרי הספריות.

    הצורך האמיתי בקיום אתרים כאלו בישראל הוא קיים ומוחשי, מצד שני חבל שאין התייחסות אמיתית מצד החינוך לתקציבים המופנים לאינטרנט.

    כמו ברוב הדברים בישראל, כנראה שההבנה תיפול מאוחר מדי…

    • איזה דיון מעניין וחשוב!
      קראתי את כל התגובות, ואני מוסיפה את שלי: ראשית – לעניין התקצוב: אני חושבת, באופן כללי, שתקציב נוסף תמיד מסייע, ותמיד אפשר לשאוף ליותר תקציב, אבל זה לא ממש רלוונטי לענייננו: השאלה הרלוונטית (בעיני) היא כיצד לנצל את התקציב (המוגבל) הקיים, וגם את המשאבים האחרים, באופן האפקטיבי ביותר. אני גם מסכימה עם הטענה שפייסבוק אינו צריך לבוא במקום אתר אינטרנט, וגם לא במקום אמצעים אחרים – אלא בנוסף.
      כרגע אנחנו משקיעים – בספריה שלנו – לא מעט משאבים (זמן, לא כסף) בעדכון אתר האינטרנט (למרות האפשרויות הדלות שהוא מציע), ובעלון מידע חודשי – "חדשות הספריה", אותו אנחנו מפיצים לרשימה של כ-1,000 כתובות דוא"ל – רובן של קוראי הספריה, של אנשים שהשתתפו באירועים שלנו, אך אינם קוראים שלנו, ושל תושבי אבן יהודה. קבוצה נוספת – גדולה יחסית – היא של ספרנים, מידענים, ומנהלי ספריות – בעיקר ספריות ציבוריות. ניתן לקרוא את התוכן בדף שלנו באתר המועצה
      http://www.even-yehuda.muni.il/a_rashut/default.asp?b1=2&b3=1&l=HEB#4697
      לעלון הזה יש מטרות ברורות ומוגדרות: 1. להעביר מידע עדכני לקהל היעד שלנו. 2. לאפשר תקשורת דו-צדדית שוטפת בינינו לבין הקוראים, ולהזכיר להם – מדי חודש – שאנחנו כאן בשבילם. עפ"י התגובות (הרבות, החיוביות והמפרגנות ), מטרות אלו מושגות לא רע.
      אחרי הרצאה מרתקת ששמעתי לפני זמן לא רב מתמי נויטל (http://www.facebook.com/taminoi), השתכנעתי שיש מקום לפתוח גם פרופיל בפייסבוק (וכהכנה לכך פתחתי פרופיל לעצמי, כדי להכיר את הכלי ואת החיים המתנהלים בו). אבל: לפני פתיחת פרופיל לספריה, שיצדיק את העלויות (שוב – עפ"י הבנתי – עלויות של זמן עבודה, ז"א – הקדשת חלק ממשאבי כח-האדם העומדים לרשות הספריה – ובעיקר אלו המושקעים בשיווק שירותיה) הכרחי להגדיר מהן המטרות הספציפיות אותן מבקשת הספריה להשיג באמצעות השימוש בפייסבוק, ומהן הדרכים בהן תנקוט לשם השגת המטרות הללו.
      אני מאד נהנית מהאופן בו ספריות כמו נהריה, ערד ואחרות פועלות בפייסבוק, אבל לא בטוחה שהמטרות והדרכים להשגתן מספיק ברורות להן, ועל כן לא בטוחה שהיחס בין העלות לתועלת, מצדיק את המשאבים המושקעים בפעילות זו.

  15. הי לכולם,
    אכן דילמה חשובה ורלווטית שגם אנחנו מתלבטים בה. אמנם אנחנו ספריה אקדמית של אוניברסיטת חיפה, אבל אותם שיקולים חלים גם עלינו. יחד עם זאת נראה שאם לא הולכים עם זה- נשארים מאחור, ולאחר שמתנסים קצת, מבין כל הכלים הטכנולוגיים שניתן להשתמש בהם כדי לשווק ולדבר עם הקוראים – זהו אחד הפשוטים והמיידיים שיש. בהצלחה!

    לדף הפייסבוק של ספריית הילדים של ספריית אוניברסיטה חיפה:
    http://bit.ly/dkF7WO

  16. שמי לי, נעים להכיר 🙂 אני ספרנית בספריה עירונית ערד ומתפעלת באופן שוטף את פייסבוק הספריה שלנו, בזמן קצר יחסית אנחנו מתקרבים ל-1,300 חברים ואין יום שאני לא מעדכנת את הקוראים כדי להשאר כל הזמן בתודעה.
    הספריות לא יכולות להשאר מאחור. אמנם קהל רב מגיע אלינו לספריה ולפעילויות הרבות שלנו אבל עדיין יש קהל שמתוודע לראשונה לשינוי הגדול שמתרחש בספריות רק דרך הרשתות החברתיות.

  17. אילנה שלום …. אני מסכימה עם דברייך אחרת לא הייתי מצטטת אותך .
    אני שמחה שאהבת את הבלוג ואת דף הספרייה הדמיונית שפתחתי בפייסבוק . זה במסגרת לימודי ספרנות ומידענות קורס בה
    בהדרכתה של יפה אהרוני !!!

  18. כל הכבוד על היוזמה המבורכת! כולי תקווה שספריית גילה בירושלים גם תאמץ את המודל הזה ותעביר את שירותיה המצוינים גם לעולם הדיגיטלי..

כתוב תגובה לאילנה שקולניק לבטל