• ארכיון

  • קטגוריות

  • Blog Stats

    • 7,390 hits
  • try{ clicky.init(18274); }catch(e){}

    Performancing Metrics

  • wordpress blog stats

מה נשתנה

אני יודעת, יכולה או אצליח בסופו של דבר. אין אצלי כבר אופציה אחרת. ” לא יודעת זה לא בקורס שלנו.” משפט זה של יגאל חמיש  מלווה אותי מזה שנה וחצי. וכך אני נוהגת. לומדת, מנסה ומשתדרגת ברשת. 

   הנטיה כיום לשיתוף ולשקיפות בידע תורמת להתפתחות שלי בעולם הרשת. “קירות הזכוכית” של מנהלי הידע שאצלם השתלמתי עד היום , וקשר הטבור שלי לרשת , הביאו אותי לידע ( מסוים) ולצמא לעוד. כיום אני מנסה לשתף אנשים בידע שלי וחפצה מאוד להעניק להם את אשר אני יודעת. ( מרפה רק כאשר האוביקט נאטם ומתחנן על חייו / שפיותו ) . את  ההתמצאות שלי אני חייבת    ל-RSS , אם פעם חפשתי רק כל מה שקשור בנכי איבה וזכויותיהם, היום אני עוקבת ב-RSS גם אחרי אתרי ידע כמו למשל   “פורום ניהול הידע בישראל” , “חורים ברשת” ועוד.  וגם אחרי חדשות אינטרנט, ובלוגים שעוזרים לי להתקדם ברשת .      בזכות שרון גרינברג פתחתי דף אוהדים בפייסבוק למקום עבודתי “מידעטק נהריה” וההתחלה נראית מבטיחה. אני מטפחת אותו , שמחה על כל אוהד שמצטרף ומייחלת לעוד. גם אותי תוכלו לפגוש בפייסבוק ובטוויטר.

אשליית השלם

כבר התרגלתי כמו שאר האנשים לראות את דניאל כאדם שלם, לא כנכה. הוא הולך על הרגליים, צועד בטיולים, מתאמן בקאנטרי קלאב, כשהוא לובש (לעיתים נדירות מאוד) מכנסיים ארוכים, אף אחד לא יכול לנחש שהוא נכה קשה.

אלא מה, הפרוטזה לפעמים בוגדת, דני היה צריך להחליף פרוטזה ובמשך כחודשיים לא הצליח מתקין הפרוטזות להתאים לו פרוטזה , נסענו לקרית אונו כמעט פעם בשבוע, וכבר למחרת היום גרמה לו הפרוטזה כאבים חזקים ביותר, דני שלי ירד לכסא גלגלים, גם בחוץ…הוא כל-כך התגעגע להליכה… וכל כך שבר את ליבי.  רק עכשיו אני מבינה בחדות אכזרית את תלותו של דני בפרוטזה. 

%d בלוגרים אהבו את זה: