• ארכיון

  • קטגוריות

  • Blog Stats

    • 7,390 hits
  • try{ clicky.init(18274); }catch(e){}

    Performancing Metrics

  • wordpress blog stats

רואים לפי הערימה

מאוד קל לראות לפי כמות הדפים שנערמה שאני מצליחה יותר ויותר להשיג את מה שמגיע לדניאל, בהתחלה הערימה התחלקה לשלשה חלקים, הערימה לטיפול בטווח הארוך, הערימה לעשייה מיידית, והערימה של בטיפול – נושאים שעדיין לא נעניתי עליהם. וכל דף בערימה הכיל הרבה סעיפים וכל ערימה היתה בשקית ניילון נפרדת, וכל הערימות כולן היו בתיק שלי "והלכו" איתי כל הזמן. יעידו תיקיי על סיבלם הרב, בפחי הזבל עוד שוכבים תיקיי הקרועים מעומס דפים ולא מבינים את שעבר עליהם.

רק היום משמחקתי סעיפים וצופפתי דפים ואיחדתי ערימות נוכחתי לדעת שנשארו רק שלושה סעיפים שלא טופלו עדיין ורווח לי. והבנתי איזו כברת דרך ארוכה עברתי וכיצד שלא ברצוני הפכתי למומחית בתקנות ובהוראות של נכי פעולות איבה. ובאמת מה שנשאר לי כרגע זה לנסות לעזור לנכי פעולות איבה במה שמגיע להם.

הבעיה מתחילה בזה שהוראות מתחילות לעיתים במשפט שהמוסד לא חייב ליידע את הנכה על זכויותיו או כמו פה בסעיף 4, ממשיכה בזה שגם הפקידות עצמן לא יודעות את ההוראות ומסתיים בזה שגם תשובות סופיות כמו  "לא מגיע לך" שמגיעות מהמוסד  מצריכות בדיקה ממושכת באתרים רלוונטים ושמסתברות בסופו של דבר כ "נכון, צדקת מגיע לך",  ומי כמוני יודעת עד כמה המקרים לא מעטים.

אני פונה מעל בלוג זה לכך נכה פעולות איבה ואף לנכי צה"ל להעזר בי, את הדרך הארוכה והמתסכלת לעיתים שעברתי אני רוצה לחסוך מאחרים, יצא ונפגשתי עם נכי צה"ל או עם נכי פעולות איבה ונדהמתי מחוסר הידיעה ולעיתים אף מהחשש שלהם לדרוש את מה שמגיע להם.

                                                  

%d בלוגרים אהבו את זה: