|
כמו שבפוסט קודם הבאתי את דברי בתי אילת, הפוסט הזה שייך לבני תומר. לא נגעתי…העתקתי והדבקתי ועיני זולגות…לא נכון…אני ממש בוכה… זה היה מוקדם בבוקר, היה טלפון מירב, שהייתה חברה שלי והיום אישתי ענתה, התעוררתי מבולבל לא הבנתי , מירב אמרה: "קח , זה חבר שלך זוהר , הוא רוצה לדבר איתך ” אני שומע [...]
Filed under: הילדים שלי, מלחמת לבנון השניה, משפחת הנכה, נכי פעולות איבה, נפגעי פעולות איבה | מתויג: הילדים שלי, מלחמת לבנון השניה, משפחת הנכה, נכי פעולות איבה, נפגעי פעולות איבה | 4 תגובות »
להיות 97% נכות נשמע נורא, אני בכל אופן בעבר אם הייתי שומעת על נכות כזאת הייתי אולי חוששת להפגש עם אדם כזה, ביחוד שכלולים בנכות גם קטיעה, פגיעה קשה מאוד בכל הגפיים, רסיסים בכל הגוף, אבל כמו שאתם כבר יודעים שום דבר מזה לא פגע נפשית בדניאל, אנשים שפוגשים את דני שוכחים שהוא נכה, כולל [...]
Filed under: אכזיב, הילדים שלי, חרשות, מלחמת לבנון השניה, משפחת הנכה, נכי פעולות איבה, נפגעי פעולות איבה | מתויג: אכזיב, הילדים שלי, חרשות, מלחמת לבנון השניה, משפחת הנכה, נכי פעולות איבה, נפגעי פעולות איבה | 14 תגובות »
אשרי שזכיתי בכאלה ילדים, הבלוג ילקה בחסר אם לא אספר על תמיכת שני ילדי, איֶלֶת ותומר,שהיו שם בשבילנו מרגע הפציעה. תמיד היה קשר מיוחד בן ארבעתינו, אך הפציעה הוכיחה עד כמה הקשר הזה אמיץ. מן הסתם תמיד ילדים עוזרים ברגעים כאלה, אך הסכיתו ושמעו כמה הם מיוחדים. כשהיינו בבי"ח בנהריה שני ילדי היו לצידי , איֶלֶת לא יכולה היתה לשאת [...]
Filed under: הילדים שלי, מלחמת לבנון השניה, נכי פעולות איבה, נפגעי פעולות איבה | מתויג: הילדים שלי, מלחמת לבנון השניה, נכי פעולות איבה, נפגעי פעולות איבה | 8 תגובות »
