לא נגעתי…

כמו שבפוסט קודם הבאתי את דברי בתי אילת, הפוסט הזה שייך לבני תומר. לא נגעתי…העתקתי והדבקתי ועיני זולגות…לא נכון…אני ממש בוכה… זה היה מוקדם בבוקר, היה טלפון מירב, שהייתה חברה שלי והיום אישתי ענתה, התעוררתי מבולבל לא הבנתי , מירב אמרה: "קח , זה חבר שלך זוהר , הוא רוצה לדבר איתך ” אני שומע [...]

ואני?

במשך ארבעת החודשים הראשונים אחרי הפציעה הפסקתי לחשוב שאני קיימת בכלל, הייתי במין מערבולת, הפריעו לי צרכי הגוף הבסיסיים שלי, כעסתי שאני צריכה לישון בכלל או לאכול  או , סלחו לי, להתפנות. ביטלתי לחלוטין את ישותי ואישיותי וחייתי את דניאל. עולמי נעצר לחלוטין. זמן לא נחשב. וכאשר פנו אלי בבקשה לאכול, לנוח, "להתאוורר" קצת, תמיד [...]

סַפְרַנוֹ-סְפֵירַה

בראשית פתחתי בלוג כמטלה בקורס של יגאל חמיש, אחר כך הלך בלוגי  והתפתח והופחה בו רוח חיים, בתחילה חשבתי שהבלוג עומד בפני עצמו ולא תלוי באחרים , אך למעשה הסתבר שהוא חלק קטן בעולם הבלוגספירה הענק, ושהוא שואב הרבה כוח ממנו, למשל, קוראים שנכנסים לקרוא בו ,  עם הבלוג בא התיאבון – לבדוק מה נעשה בבלוג השכן, מי הם [...]